אינטרטקסטואליות במקרא כתשתית למדרש 170 הסיפור מפסוקיו ומדרשותיו, במגמה להעמידו מסביר את התופעה של "ניקוי" כיצירה ספרותית עצמאית . אך אין זה אומר שתהליך יצירתו לא עבר מסלול מדרשי קלאסי . את התהליך הזה אנסה לחשוף במאמר זה . אחד ההסברים שניתן לעצמאותם של סיפורים אלה הוא שמקורם בהשפעה אחרת והתאים אותו למושא סיפורו חיצונית . כלומר המספר לקח סיפור מתרבות המקראי . א . א . הלוי, שבדק באופן שיטתי את ההקבלות בין אגדות חז"ל לבין המקורות היווניים, הביא מקבילה מעניינת מאד גם לסיפור משה, הזהב והגחלת : "ילד אחד נתפס כשהרים עלה של זהב שנפל מתוך זר האלה ארטימיס . הילד פניו צעצועים וקוביות ולצדם אותו עלה . הושיט הובא למשפט . שמו השופטים ל 2 והוציאוהו להורג" . . . . ידו לקחת את הזהב הדמיון בין שני הסיפורים הוא אכן ברור ומובהק . בעקבותיו הולך גם א . שנאן, בפירושו למדרש שמות רבה ) עמ' ( : "הסיפור נודף ריח זר ) הארמון והכתר, אידיאל היופי הפיסי של משה, מבחן 82 ( ואפשר שתוצר היהדות ההלניסטית הוא" . . . . הב והגחלתהז לדעתי במקום שיש תשתית מדרשית מספקת, המבוססת על המקרא, אין צורך לחפש את המקור בתרבויות זרות . ו...
אל הספר