מִמַּאֲמָר לְמַאֲמָר 14 ינוי הזהות איננו שרירותי, והוא מעוגן בתכונות משותפות לשתי ואולם ש הדמויות . מה הליוס אל, אף יעקב אל . מה הליוס שמש, אף יעקב שמש . מה הליוס רכוב על מרכבה, אף קלסתר פניו של יעקב חקוק במרכבת הקב"ה, היא כסא הכבוד . כל הקביעות הנועזות האלה, מסתמכות על מדרשי חז"ל . ואכן יעקב,- עותם נוכל להבין גם את תפקידו של גלגל המזלות, שבמרכזו הליוס באמצ כמסמל את שנים עשר השבטים, בני יעקב . המדרש עוד מפרט ומזהה כל מזל ומזל עם השבט אותו הוא מייצג . כללו של דבר, המדרשים מכילים תשתית מספקת להבין את הזהות היהודית קלאסית, והצדקה מספקת להמצאותה החדשה שניתנה לאיקונוגרפיה הפגאנית ה ברצפות הפסיפס של בתי הכנסת העתיקים . המדרשים מפרשים לנו גם תמיהות אחרות בציורים, תמיהות שאינן קשורות ליסודות פגאניים, אלא לעיצוב גראפי של סיפורים מקראיים . כזה הוא לדוגמה עיצוב האיל בסיפור העקדה של בית מאמר נוסף . וכן בהסבר הציור של שני כבשיהכנסת בבית אלפא, לו הקדשתי התמיד בבית הכנסת של ציפורי . ובמיוחד פענוח "שגיאת הכתיב" בכתובת : "את הכבס אחד" באות סמך . העיצוב האיקונוגרפי של פסיפסי בתי הכנסת, נשען הרבה על המדרש...
אל הספר