מ ח ש ב ו ת ע ל ש פ י ט ה 54 חקר השוואתי . פסקי-הדין גם נוטים להיות ארוכים "יעילות" לצד מ 138 מבעבר . אולם הם אינם הופכים בכך למאמרים אקדמיים . המגמות שתוארו מבטאות זרימת מידע בין שתי הספֵרות, וכן מעבר כללי מסגנון פורמליסטי-נוקשה לסגנון כתיבה "חופשי" יותר . אולם המאפיינים ם . אומנם מתקיימים ביניהן יחסיהבסיסיים של שתי הסוגות אינם משתני גומלין אשר משיאים תרומה הדדית, אולם בסופו של דבר, המטרות השונות של כל אחת מהן, כמו גם האילוצים המוסדיים החלים על הכתיבה השיפוטית, גוזרים שוני מהותי בינה לבין המחקר האקדמי . טית הדיון שהוצג אינו ממצה את מלוא המורכבות של העשייה השיפו והאקדמית . ראשית, יש להכיר בהבדלי ההשקפות הקיימים בתחום זה גם בקרב אקדמאים ובקרב שופטים . יש אקדמאים החותרים להשפעה מעשית על העולם, ויש שופטים החותרים לגיבוש תאוריה כללית יותר, החורגת מגבולות המקרה שנדון בפניהם . שנית, כפי שכבר צוין, מטבע הדברים, ט עליונים שלפסיקתם משמעות תקדימית, תפקידם של שופטים בבתי-משפ בפיתוח המשפט הוא נכבד מזה של שופטים בערכאות דיוניות או בערכאות ערעור רגילות . פסקי-הדין שנכתבים בהם עוסקים יותר בשאלות יסוד...
אל הספר