תכליות ומשימות

14כ ת י ב ה ש י פ ו ט י ת 37 נקבע על-פי שיקולים מערכתיים . םללשכתיםמגיעהשופט או השופטת . יתר על כן, הגדרת השאלותם אתגר חדש המונח על שולחנ יםומגל המתעוררות בתיק נעשית, לפחות לפי התפיסה האדוורסרית-המסורתית, קושי או על שאלת יסודבידי הצדדים . כך, הצדדים יכולים שלא להצביע על 38 שעניינם מעורר . אכן, אין להכחיש כי לשופט יש "מרחב תמרון" בהחלטה לאילו נושאים יתייחס בהחלטתו הכתובה ובאיזה היקף ) במתכונת תמציתית או רחבת יריעה ( . אולם זהו מרחב המתוחם ככלל באמצעות המסגרת הדיונית שקבעו הצדדים . כמו כן, לעיתים אפשר לתת מענה לסכסוך שתשובה עליה הופכת את שארבאמצעות התייחסות לשאלה אחת, השאלות שלהלכה מתעוררות לבלתי רלוונטיות או למיותרות . במקרים ( ,יקטוםדכאלה השופט יכול להחליט אם לכתוב אמרת אגב ) אובּיטר בבחינת "למעלה מן הצורך", או להימנע מלעשות זאת ולהתמקד בנושא 39 . דיסידנדי ( יו ) רצ שבו חיוני להכריע, היינו ב"רציו" הלך השנים אף במ הובעו עמדות שונות באשר לשאלה אם ראוי לעשות כן, ויש הבדלי אסכולות בנושא . יש שופטים המקפידים על הגישה המסורתית, המסתייגת מכל חריגה מהנושא הנדרש להכרעה, ויש כאלה שמצדדים בהרחבה 4...  אל הספר