הרב אורית רוזנבליט 414 ילדה תרמה לכך החוויה שהילד שהשכבתי לישון בלילה אינו אותו מתעורר בבוקר המחרת . ההשתנות המתמדת הזאת לימדה אותי שאם ש שהניחה את דעתי, אין בכך ערובה דרךהתמודדתי היום עם אתגר ב ןיא אי להצלחתי בהתמודדות שיזמן לי המחר . הנוכחות הנדרשת ממני ה לא אצליח לעמוד בה במלואה . האימהות לימדה אותילעולםולכן,סופית- יכול להאיר את מלוא המעיינות השופעים של שלראות את האור הקטן עשויים לנבוע דווקא מכאבים, ש אורות קטנים ; יצירה, בנייה ורקמת חיים הצלחתיסופית . ברגעים שבהם-ןאורות של התמודדות אי ; משברים וקשיים הם לימדו – לשאלותיהם, להתמודדותם, לקשייהם – להקשיב לילדיי באמת אותי משהו חדש עליהם ועל עצמי . ? ית שלי ומארבעת ילדימה למדתי מהאימהוּ להקשיב, לשאול, להתעניין לפני שאני מביאה את . להיות בשיחה * אתה ) ברוחו של – אני חוויית מסקנותיי ואת כל מה שאני כבר יודעת . את הפילוסוף מרטין בובר ( היא חוויה רגעית המחזיקה את הנצח . הזיקה הז דווקא, אתה, היא רגע מכונן . מבחינה זו – אני, ואתה – לאחר, שבה אני רכים מתמיד, מחייבת תשומת לב רבה לאותםהתובעת סיפוק צ,האימהות אך רק לעיתים הם, רגעי מפגש, תודעה, אור וא...
אל הספר