סודה של שפת האמונה

בנבנישתי-ן הרבה טליה אבנו 144 לא רמז על סופה הטראגי של,באוויר כמחבקת בחוזקה את יופיו של העולם נפילה מעץ ונאספה אל מותה בידיו של ידידה בשמתה, אנה בת השמונה בגופו הגדול,עטף את גופתה ואת חייה הטוב פין, שנשא אותה ברכות ו האוהב, הזוכר את נפלאותיה . מלפפת על אצבעותיה את החוט המתוחהמה קורה לילדה בת תשע וקצת מותחת את הקשרים ופורטת עלהבעוד ? ם בינה ובין אנה, הילדה מן הספרי שהאמינה כמוה , אנה כאשר פטפוטי התפילות, נפרם ונושר מידיה החוט השוזר יחדיו את קיצה ואת קץ התמימות . מה קורה,במר אל, מתה מוות מר על עצבותם של אבלים ועל,במהירות היא לומדת על כאב ? הלאותה ילד ,ועוד היא לומדת . סַר נביעה של מים חיים מעיין חֲ מה שנגרע מהעולם כעל המהוה שלה שבכל ספרי הילדות האחרים ששמם נחתם בכרטיס הספרייה מילים שהן עדות – ובקטלוג של החיים, לא תמצא את שהיא מבקשת לאלוהים, שאליו הלכה והתקרבה בלא יודעין . הפעם הראשונה שבה נשמע בקול הצליל "אלוהים" היה בכיתה ב', לא היה רגע מיוחד ; זה בקריאת סיפור הבריאה . שם נגלתה המילה במלואה . ו לפניו או אחריו . גם לא נרשמה תנועה ערך לכל אלו שהי-הוא היה שווה חדה בארכיון הנשמה או איזו פעי...  אל הספר