תאוריות־לשון של בארת והיידגר

221ש פ הר י ט ו א ל כ , הן המסמן והן המסומן הם לשוניים, כך שאין סימן שאינו לשוני . בארת , שסבר כי הבלשנות היא חלק מתורת הסימנים ) סמיולוגיה ( , שכן סוסיר כנגד טוען : בארת יש סימנים שאינם לשוניים, ת על הדעת מערכת של תמונות אודומה שנעשה קשה יותר ויותר להעלו ; לתפוס מהישפה של אובייקטים שמסומניה יוכלו להתקיים מחוץ ל משמעותה של עצמות כלשהי פירושו בהכרח להסתייע בפעולת החיתוך של הלשון : אין בנמצא מובן אלא מובן שכינו אותו, ועולם המסומנים אינו 14 . שפהאלא עולם ה אינם יכולים להיות ישים בעולם שפהל הבהתאם לתפיסה זו, האובייקטים ש , המסומנים, הם תכנים שאף הם חלק מן הללו . האובייקטיםשפהשמחוץ ל המרקם הלשוני . לפיכך, המסומן של המסמן "שור" אינו השור הריאלי, אלא 15 התוכן הלשוני שמבע זה מבטא . אפשר להמיר טקסט לשוני אחד בזולתו, 16 לשוני . -אפשר להיחלץ אל מרחב משמעות שהוא חוץ-אבל אי בניסוחו 17 : "הלשון מתחילה לפני הלשון" . בארתהחד של יתר על כן, לפי תפיסה זו, הסמיולוגיה הלשונית משתקפת גם במערכת מגמה, המבטאאוּמברטו אֶקו התרבותית, שהיא עצמה מרחב לשוני מסוים . , החיל את המסקנה הנובעת ממנה על המרחב בארתקרובה לזו ...  אל הספר