96ע ל מ ש מ ע ו ת ה ט ק ס ט הצביע על האות הכתובה כפרמקון . במסורתדרידה כפי שראינו לעיל, היהודית הקלאסית האות הכתובה אינה פרמקון, כי במסורת הרבנית היא פה-שבעלתורהמכלול הפירושים הראשון של ה נתפסת כהזמנה לפירוש . ו ונעשו זר ות התנאית והאמוראית . אבל טקסטים אלה ח ספרהוא מכלול ה ים כתובים . ספרה והולידהזר מושא להתייחסות פרשנית . הפרשנות ח ים אלה מעולם לא יוחס מעמד של קדושה ל"גוף" האותיותספרלמכלול סיס שלושה קריטריונים : ולמילים . המעמד הקאנוני שלהם נקבע על ב הראשון, היותם חלק מהמסורת הטקסטואלית . השני, מעמד הטיעונים, ים . ספרברי התקפותם, חשיבותם ומשמעותם . השלישי, מעמד החכמים ומחַ עניין המחייב דיון – בלי להיכנס לשאלת היחס שבין שלושת הקריטריונים מיוסד על הבנת פה-שבעלתורהאפשר לקבוע בבירור כי מכלול ה – נפרד מיוסד על היותה התגלותכתבשבתורההאדם . לעומת זאת, מעמד ה כתבשבתורההתגלות זו תלויה באדם המפרש עצמו . מעמד ה,אלוהית . ברם פה את מעמד האדם ; ביחס-שבעלתורהמבטא את מעמד האל . מעמד ה זו היא על אחריותו של האדם . תורה פה האדם אינו תלוי באל . -שבעלתורהל על ידי פעולת האדם . אפוא מקומו של האלוהי בחיים נק...
אל הספר