המיזוג בין כתב לדיבור על ידי הקהילה הפרשנית

13ע ל ה ד י א ל ק ט י ק ה ב י ן ה כ ת ו ב ל ד י ב ו ר ספרבהקדמתו להשגותיו ל,רמב"ןשל הפרשן . הודתעצמו כפוף לעמ , מנסח עמדה זו בבהירות : רמב"םהמצוות של ה והנני, עם חפצי וחשקי להיות לראשונים תלמיד, לא אהיה להם חמור נושא ים תמיד . אבאר דרכם ואדע דרכם . אך כאשר לא יכילו רעיוני, אדון ספר ה ברורה, לא אשא פנים הלכ לפניהם בקרקע, אשפוט למראה עיני וב ה' יתן חכמה בכל הזמנים ובכל הימים, לא ימנע טוב להולך , כיתורהל בתמים . מסמכות אישית ומתלות בזיקה אישית . שיחהטקסט הכתוב שחרר את ה שחרור זה לא הוביל לשעבוד אל האות המתה ; היפוכו של דבר, הטקסט הכתוב מקבל את מובנו ומשמעותו בתוך הקהילה הפרשנית שבתוכה הוא םיידתביאה עמה אל הטקסט הכתוב ערכי יסודמתפקד . קהילה זו מ ונורמטיביים, שכל ישר ושיפוט . מכלול זה קובע הן את מובנו הסמנטי והן את תפקודו בקהילה החיה . ביטוי חד ורב רושם לעמדה זו מצוי בדברי הרב הכותב : "אבל האמת להוראה, כבר נאמר 'לא בשמים היא',משה פינשטיין ה בש"ס ובפוסקיםהלכחר שעיין כראוי לברר ה אלא כפי שנראה להחכם, א כפי כוחו בכובד ראש וביראה מהשי"ת, ונראה לו שכן הוא פסק הדין, הוא 14 האמת להוראה ומחויב להור...  אל הספר
כרמל