התפתחות הייצוג הפנימי של המצוקה כמבנה אינטנציונלי

ה י ג ו ן ו ה א ו פ ן ש ב ו ה ו א מ ע צ ב ו מ ת ע צ ב 203 מודעים, אלא מימוש של-מתהליכים סיבתיים לא אינו מטרה הנובעת אינטנציונליים . כינון המצוקה כיחס התכוונות, הן- תהליכי כינון הכרתיים בשיח הטיפולי והן כהתפתחות משוערת, מתרחש באמצעות הטלת יחס התכוונות, כאקט אינטנציונלי אשר נצרב במהלך ניסיון העבר, על מפת הדרכים' . התהוות זו יוצרת התרחשויות חדשות ושונות הנקרות ב' מראית עין של תכנון או של תהליכי סיבה ומסובב, כך שבשיח הטיפולי אנו עשויים להתפתות להניח את קיומה של מערכת סיבתית, למרות שהקישור הוא אינטנציונלי / אסוציאטיבי ולא סיבתי . באופן הזה, המטפל בדבר המהלךיכול להיות פעיל ולהגיב בהתאם להשערות האפשריות אסוציאטיבי . כלומר, המטפל אינו נותר רפלקטיבי בלבד- האינטנציונלי במסגרת השיח הטיפולי, בהתאם להמלצתם של מטפלים דינמיים רבים ( . 1988 ; קייסמנט, 2007 ; ויניקוט, 2003 ) ביון, כדי לשמור על ההיבט הפעיל של השיח, המתחקה אחרי המהלך מטפל לשמור על עמדה המגיבה לתכנים האסוציאטיבי של המצוקה, על ה שמעלה המטופל . רק עמדה מגיבה מצד המטפל משאירה את מרכז הכובד של השיח הטיפולי במבנה האינטנציונלי של המטופל . התגוב...  אל הספר