התפתחות לינארית

ה ש י ח ה ט י פ ו ל י כ מ ח ו ל ל ש י נ ו י 129 לגמרי לבדו . הבעיה היא שבשפה לא קיימות מילים היכולות נמצא שם לתאר ולו ברמז אותם 'דברים' המצויים שם כאשר הסובייקט אינו לגמרי לבדו . כדי שבכלל ניתן יהיה לדון בהם, אני מציע להשתמש במונח 'קדם המונח 'אובייקט עוברי' עלול לצמצם את ההגדרה יתר על – אובייקט' " . באלינט נעזר Object - Anlage וי להתאים המונחהמידה . בגרמנית עש גם בטרמינולוגיה של ביון, המתאר את פונקציית האלפא, הממירה את רכיבי הביתא הזרים והקשים להכרה ולהנהרה לרכיבי אלפא, הנהירים יותר לתודעה . באלינט יוצר הקבלה בין 'האובייקט העוברי' שלו מתאר כך : "פונקציית אלפא של ( 2004 לפונקציית האלפא, שאותה ביון ) אדם, בין אם הוא ישן ובין אם הוא ער, הופכת את הרשמים החושיים הקשורים בהתנסות הרגשית לרכיבי אלפא המתגבשים בעודם מתרבים לכדי בנייתו של מחסום מגע . מחסום מגע זה, המצוי בתהליך בנייה ובלתי מתמיד, מסמן את נקודת החיבור והניתוק בין רכיבים מודעים מודעים, ויוצר את ההבדל ביניהם" . ניתן להבין מביון כי פונקציית האלפא, הדומה לעבודת חלימה או בנייה של נרטיב, מצליחה לתרגם חלק מרכיבי הביתא, המאיימים על התודעה ...  אל הספר