ה ע צ ב ה מ ע צ ב 122 ומלא משמעות, והמקורות והמחשבות שביסודם ייחשפו בפנינו, אם ( . סוזן אייזקס,2002 ; 1929 נפרשם בדיוק כמו חלומות" ) פסיכואנליטיקאית קלייניאנית, התמקדה בטענתו של פרויד כי לכל היבט ( . שלב קודם זה הינו פנטזיה Isaacs ,2591מודע ) -מודע קודם שלב לא מודעת, הקשורה לעולם החיצוני באמצעות תהליכים סימבוליים . -לא ניםלפיכך, פנטזיות הן החוליות המקשרות בין הדחפים לבין המנגנו ( , "חיי הפנטזיה ממשיכים 2001 הנפשיים . כפי שטוענת חנה סגל ) מודע ומספקים מטריצה שמתוכה מתפתחים תפקודים-להתקיים בלא מנטליים גבוהים יותר, כמו החשיבה" . ) שם ( . לפי סגל, מה שפרויד כינה 'מציאות נפשית' נקרא כעת 'פנטזיה' . לעניין מחקר זה, הפנטזיה היא "לא זו בלבד כל מובן . במילותיה של מלאני קליין : מציאות נפשית ב שהסימבוליזם הופך יסוד לכל פנטזיה ולכל סובלימציה, אלא הוא גם הבסיס ( . Klein , 1964 ליחסו של הסובייקט לעולם החיצוני ולמציאות בכלל" ) המחקר הנוכחי משתמש בסימבוליזם כבסיס לטענה, שלפיה עמדת היחס סימבולי שמנכיח את המצוקה בפועל . - מנטליכלפי המצוקה מהווה מבנה לאחר שהמשיגה את חשיבות הפנטזיה והעולם הסימבולי, עברה קל...
אל הספר