נורמה וסטנדרט בתחיות הלשון באירופה ובארץ ישראל 131 בתקופת התחייה הלשונית טרם נזקקה העברית המתחדשת בדיבור למודרניזציה לקסיקלית-טרמינולוגית, היינו לפיתוח פונקציונלי של הנורמה במערכות מונחים שיעמדו בדרישות הטכנולוגיה והמדעים ושיתמודדו עם מגוון התביעות האינטלקטואליות של העולם המודרני . בתקופה זו נזקקה העברית להרחבה לקסיקלית, בין מכוונת ובין ספונטנית, במילים שימושיות וכלליות ובמונחים מקצועיים-טכניים שיביעו חפצים ופעולות ותהליכי חשיבה ומושגים בחיי הפרט והציבור, בתחומי העשייה המקצועיים ( בנייה, נגרות, חשמל וכדומה ) , במסחר, בחיי התרבות ובמקצועות הלימוד בבתי הספר . ואכן מאמצי הפיתוח הלקסיקלי של חלוצי הדיבור העברי ושל חברי ועד הלשון 73 לשם מימושה של מטרה זו עסקו הופנו למילוי החיסרון במילים ובמונחים מעין אלה . מרחיבי הלשון ביצירת תחדישים ; בהם ראו את האמצעי העדיף להרחבת אוצר המילים הכללי ובעיקר לפיתוח הלקסיקון הטכני הנחוץ . ואלה דרכי הפעולה שנקטו מרחיבי הלשון : קביעת הוראות של מילים קיימות נעלמות הוראה ; מתן משמעות חדשה או זיקות חדשות למילים ישנות ; הפריית תבניות גזירה וקטגוריות דקדוקיות נשכחות ...
אל הספר