נורמה וסטנדרט בתחיות הלשון באירופה ובארץ ישראל 119 במקרים כאלה, הבחירה נעשית מתוך שאיפה להקנות ללשון הסטנדרטית יוקרה הנובעת מקישורה לעבר המפואר . כך למשל, הצ'כית הספרותית החדשה מבוססת על צ'כית ספרותית קלסית מן המאות השש-עשרה והשבע-עשרה, שהיצירה החשובה ביותר שנכתבה בה הייתה תרגום התנ"ך בשנים 1579 — 1594 ( תנ"ך קרליץ ) . לשון ספרותית זו, שהיא מצידה צמחה מן הלהג המדובר בפראג, פסקה מן השימוש לקראת סוף המאה השמונה-עשרה, עת הוכרזה הגרמנית מטעם הקיסר של בית הבסבורג כלשון רשמית 15 יחידה בבוהמיה ( 1784 ) . גם הקרואטית הספרותית החדשה התבססה בחלקה על לשון מקומית ישנה, היא לשון הספרות של רגוּזה ( דוברובניק ) , שהייתה מזוהה עם מורשה לאומית . הארכאיזמים 16 הרגוזיים, שנשאבו אל הסטנדרט החדש, הבטיחו את רציפות הלשון הקרואטית הכתובה . אימוץ נורמת הכתיבה האחידה והקבועה הוא בדרך כלל פועל יוצא של תעמולה נרחבת למען הסטנדרט הנבחר . האורתוגרפיה שנתגבשה מתקבלת בשימוש כללי במקרים רבים בעקבות מאבק למען השימוש בלשון הספרותית החדשה בעיתונות, במערכת החינוך, 17 הפצתה וקידומה של הנורמה החדשהבפעולות משפטיות ובעוד הקשרי...
אל הספר