לאומיות לשונית, תחייה לשונית ותכנון לשוני באירופה במאה ה- 19 75 ג . דרישה להשיב אל לשון ההווה מאפיינים בולטים ומובהקים של הלשון הקדומה, 30 הנחשבת מודל מופתי של לשון "טהורה" . מבין הניסיונות שנעשו במהלך המאה התשע-עשרה ל"טיהור" לשון ממילים זרות, ומהשפעות זרות בכלל, תוזכר הצ'כית, שתחייתה כלשון כתב התאפיינה בפוריזם 31 כבר במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה התנהלה פעילות טיהור לקסיקלי . ענפה בידי אינטלקטואלים לאומיים, חסידי הרעיון שהלשון הצ'כית נושאת את הזהות הלאומית הצ'כית . אלה היו סבורים בשעתם כי על הלשון הצ'כית להיות נקייה לחלוטין מיסודות זרים, המשחיתים לדעתם את המהות הלאומית הצ'כית . פעילותם הביאה לסילוק כל הגרמניזמים, כולל אותן מילים גרמניות שהיו משותפות ללשונות אירופה האחרות ( אינטרנציונליזמים ) , ולהמרתם במילים צ'כיות, או לפחות במילים סלביות . מטרת התחייה הלאומית של הצ'כים — להעניק לצ'כית הכתובה החדשה צורה ואופי המביעים את המהות הלאומית הייחודית — לא הושגה במלואה גם לאחר שהושלמה תחיית הלשון הספרותית הקדומה . אי-שביעות הרצון של אינטלקטואלים רבים ממצב זה הובילה לפעילות טיהור נוספת ברבע ...
אל הספר