64 פרק ה 131 אף כי בהשפעת התעמולה הלאומית שלהראשונה בלשונות דיבור לועזיות או יהודיות, בן-יהודה ואחרים הכירו חלקים ממנה בהגמוניה של העברית כלשון לאומית פוטנציאלית . 132 לשון המסגרת של החברה נותרה אפוא בשלהי תקופת העלייה הראשונה לא עברית . עם זאת, בהשפעת הצלחתו המקומית של בן-יהודה בהוראת עברית בעברית בבית הספר הירושלמי של כי"ח, ובזכות השפעתו האישית העזה, הכניסו ראשוני המורים העברים הלאומיים את העברית כלשון הוראה ודיבור לבתי הספר במושבות העלייה 133 בזכות המאמץ הקיבוצי של המורים האלה, ובמיוחד בני ביל"ו, שראוהראשונה וביפו . בבן-יהודה את מורם הרוחני, נהייתה העברית בסוף תקופת העלייה הראשונה ללשון הלימוד וללשון הדיבור בבתי הספר הללו . בעקבות זאת נוצר בארץ ציבור צעיר של דוברי עברית כלשון נוספת, אשר הוכיח כי החייאת הדיבור העברי בקרב ציבור גדול 134 אכן בגדר האפשר היא . ילדיהם של בוגרי בתי הספר היסודיים העבריים של ימי העלייה הראשונה, שכבר גדלו והתחנכו על ברכי העברית המדוברת מאז לידתם, הם שהפכו את העברית בבוא 135 היום ללשון ילידית, והיא הייתה להם לשון אֵם טבעית . תרומה עקיפה ומוגבלת להגשמת תחיית הד...
אל הספר