2. רעיון תחיית העברית בדיבור

44 פרק ה 2 . 2 בדיקת אפשרות של ביצוע דיבורי לגבי העברית כאמור לעיל ( פרק ג סעיף 2 ) , קרוב להניח כי את עיקר המוטיבציה לבחירה בעברית כלשון דיבור חדשה, שבה יפותחו בארץ החיים הלאומיים המודרניים, סיפקה האידאולוגיה הלאומית ולא הגורם המעשי-הקומוניקטיבי . עוד הוזכרה תפיסתו האידאולוגית של אליעזר בן-יהודה בנוגע לזיקה שבין התעוררות הלאומיות היהודית ובין הבחירה בעברית ללשון דיבור, תפיסה שהתבטאה בסדרת המאמרים שכתב בעת שהותו בפריז ( עד סתיו 1881 ) 12 בטרם עלה לארץ ישראל . לאחר שהציע את הפרוגרמה הלאומית-הלשונית שלו, שלפיה היהודים אינם יכולים לשוב ולהיות עם חי אלא בשובם אל אדמת האבות ואל לשון האבות בשימושה כלשון דיבור, ובטרם החל בפעולה להגשמת רעיון התחייה העברית, התחבט בן-יהודה בשתי שאלות מעשיות הנוגעות לאפשרות השיבה ללשון העָבָר הלאומית : ( א ) האם אפשר שציבור שחָדַל לדבר בלשון אבותיו תקופה כה ארוכה יוכל לשוב ולדבר בה ; ( ב ) האם יש בכוחה של לשון שפסקה זה מכבר להיות מדוברת לשוב לחיים בדיבורו של עם, 13 אפילו הוסיפה להתקיים בתור לשון כתיבה של ספרות ענפה ומגוונת . על השאלה הראשונה ענה בן-יהודה בלי פקפו...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית