החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל 35 בדו"ח מיוחד על מצב היישוב היהודי בארץ, ובייחוד במושבות, שכתב ליאו מוצקין 41 40 כלולה גם סקירה קצרה על מצב העברית . ב- 1898 בעבור הקונגרס הציוני השני, מן הסקירה עולה כי הניסיון להשליט בארץ את העברית כלשון דיבור יחידה לא עלה יפה : "חמישים אלף היהודים היושבים בארץ עדיין משתמשים בלשונות שונות כמו האידיש, שפניולית, ערבית, גרמנית, צרפתית, רוסית, הונגרית ועוד" . עם זאת נתבסס הדיבור העברי בפיהם של תלמידי בתי הספר היסודיים בעת שהותם בין כותלי בית הספר, אבל "רק במקומות מועטים גם בזמן המשחק ולפעמים גם בחיי יום-יום" . את סקירתו הפסימית חתם מוצקין בהבעת תקווה כי "במשך הזמן תתפשט העברית בארץ 42 כלשון שימוש כללית" . סיכום מעודד יותר על תפוצת הדיבור העברי במושבות העלייה הראשונה מסר אליעזר 43 בן-יהודה בשנת 1902 , וזה לשונו : חרף כל המעצורים וכל המכשולים על הדרך המלא חתחתים, הדיבור העברי מתקדם ומתגבר מיום ליום וכובש לו יותר ויותר מקום . בתנועה זו הולכות המושבות שלנו בראש, וזה אות לכוח החיים הלאומיים אשר בהן [ . . . ] בתי-הספר במושבות הללו המה המקדשים שלנו [ . . . ] בנים...
אל הספר