1. העברית כלשון הוראה בתקופת העלייה הראשונה

החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל 31 8 ונוצר מוקד יהודי חדש ביפו, שהפך למרכז ארגונימפנה עמוק ביישוב העירוני בירושלים 9 בכך נוצקו היסודות הכלכליים והחברתיים לתחייה הלאומית . וחברתי של היישוב החדש . שתי קבוצות קטנות שהיו מנושאות הדגל של הרעיון הלאומי המודרני — קבוצת מורים חלוצים מאנשי העלייה הראשונה וחבורת משכילים ירושלמים מבני היישוב החדש ומיוצאי היישוב הישן — היו יוזמות הדיבור העברי בארץ והמפיצות הראשונות שלו . עדויות רבות יוצאות ללמד כי חיל החלוץ הזה ניזון מרעיון הלאומיות של בן- יהודה, אשר כרך את תחיית הדיבור העברי עם תחיית האומה בארצה . קבוצות אלו אף הושפעו במישרין מאישיותו של בן-יהודה ומפעולותיו להגשמת רעיון התחייה העברית . המורים העברים במושבות העלייה הראשונה, שהיו חדורי הכרה בתחייה הלאומית, ראו בהוראה אמצעי עיקרי — לצד עבודת האדמה — לבניית חברה חדשה . הם הקדישו מאמצים רבים להגשמת אידיאל החינוך העברי הלאומי בארץ על ידי גיבוש בתי ספר יסודיים וגני ילדים עבריים ( להבדיל מבתי הספר היהודיים ) , שחרתו על דגלם את ההזדהות עם השאיפות הלאומיות . בד בבד העמידו המורים הראשונים במושבות — כיחידים א...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית