האטימולוגיה של חֹק ושל חק"ק

ה א ט י מ ו ל ו ג י ה ש ל חֹק ו ש ל ח ק " ק | 279 1 . צו, רגולציה, מנהג : זהו המשמע הנפוץ ביותר, ואינו צריך הדגמה . הוא משמש הן לחוקים שה' ציווה את ישראל והן לחוקים שבני האדם נוהגים בעצמם . 2 . מידה, קצבה, זכות : בדרך כלל מדובר בקצבת אוכל, כגון "הטרפני לחם חקי" ( משלי ל 8 ) , או זו הניתנת לכהנים מן הקרבן : "כי חָקְךָ וְחָק בניך הִוא" ( ויקרא י 13 ) ; אך לעיתים מדובר במידה של נוזל, כגון "חק השמן" ( יחזקאל מה 14 ) , במידת עבודה, "מדוע לא כליתם חָקְכֶם" ( שמות ה 14 ) , ואולי גם בהקצאת קרקעות : "רק 2 במשמע זה אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה" ( בראשית מז 22 ) . 3 משמשת רק צורת הזכר חֹק, ובמיוחד בצירוף "חק עולם" . 3 . גבול : למשמע זה הופעות בודדות, ואין הסכמה לגבי כל הפסוקים . נדון בו בהרחבה להלן . מעיון במשמעים אלו בלבד אין דרך לדעת, מה הוא המשמע העיקרי ואלו משניים לו . אכן כל אחד מן המשמעים הללו הוצב בראש אילן היוחסין על ידי המלומדים בזמן מן הזמנים . חלק נכבד מן השיקולים קשורים בהערכה של המילים הנוטות משורש חק"ק . נפרט זאת כעת . 2 . חק"ק 1 . חציבה, כרייה, חפירה : משמע זה בא במקרא ...  אל הספר