לשונות חיבור וקשירה בפעלים שכליים במקרא

264 | ו ר ד ס י י ד ו ן של קָשַׁר הוא הִתִּיר, ואף הוא מהלך בפינו בהוראה שכלית ; למשל "להתיר משוואה" או "להתיר את הספק" . ותן דעתך לקולוקציות שבמרכזן המילה חוּט : "ניתַק לי חוט המחשבה", "אין לנו אפילו קצה של חוט" . 1 . הפעלים קָשַר, נִתַּק התנודה הסמנטית מן הקשירה אל השכל והמחשבה ניכרת במקרא בראש ובראשונה בפועל קָשַׁר . בצד ההוראה הפיזית, חיבור והידוק מוחשיים ( "וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי", בראשית לח 28 ; "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ", דברים ו 8 ) , מבטא קָשַׁר משמעות מופשטת, רוחנית — חיבור והידוק נפשיים מכאן ( "וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ", בראשית מד 30 ) 4 ולא וקשירת תחבולות ומזימות מכאן ( conspire ; "קָשַׁרְתִּי עַל אֲדֹנִי", מל"ב י 9 ) . רק רקימת תחבולות ומזימות מביע הפועל קָשַׁר, כי אם גם מעשי איבה ומרידה נגד פלוני בפועל, ועל הרוב בידי קבוצה, ריבוי אנשים . לדוגמה : "וַיִּקְשְׁרוּ כֻלָּם יַחְדָּו לָבוֹא לְהִלָּחֵם" ( נחמיה ד 2 ) ; "וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו וַיִּקְשְׁרוּ [ . . . ] וַיַּכּוּ" ( מל"ב יב 21 ) . הפכו של קָשַׁר הוא הפועל נִתַּק, ואף הוא משמש בלשון המקרא בהוראה שכלית בצ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית