איחוי, שעבוד ושרשרת הפסוקיות בספרות המקרא: פסוקית מצב, ו' הרצף ותרגומיהם הערביים של רב סעדיה גאון ויפת בן עלי

א י ח ו י , ש ע ב ו ד ו ש ר ש ר ת ה פ ס ו ק י ו ת ב ס פ ר ו ת ה מ ק ר א | 145 20 ראוי לציון שבמונחיו של גבעון הפסוקית לדיכוטומיה של קואורדינציה ושעבוד . התחילית משמשת לשם ביסוס השרשרת . בספרות המקרא השרשרת פתוחה לאפשרויות שונות . אם בסיפורת צורת הפועל האופיינית היא ויקטל, עם ו' לפתיחת הפסוקית, בשירה אנו פוגשים רצפים הבנויים על צורת יקטל ללא ו' כציון לשורת אירועים בעבר, כדוגמת שירת האזינו ( דברים לב 10 ) : "יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן, יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ, יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ" . היסוד לרצף זה סופק בתיאור שבפסוק הקודם, "כִּי חֵלֶק ה ′ עַמּוֹ, יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" ( פס' 9 ) , המציג אפוא את הפסוקיות התחיליות . גם תיאורים עשויים להשתלב בתוך השרשרת, לא בשעבוד ואף לא בתור רקע אחורי, אלא כסימן להמשך : "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" ( פס' 11 ) . רעיון ההובלה המובע כאן בדימוי מוצג בפסוק העוקב במפורש, מתוך הבלטת תפקידו של האל המנהיג את עמו : "ה ′ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּו...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית