אוגדים, משפטים מבוקעים וסמני מיקוד בעברית המקראית

126 | ג ' פ ר י כ א ן תבניות מצומצמות של המשפט המבוקע מתועדות בשפות רבות . למשל, בשפות מסוימות כינוי הזיקה מושמט . סוג כזה של תבנית מבוקעת נפוץ בשפות השמיות . גולדנברג מכנה תבניות כאלה "משפטים מבוקעים שעברו טרנספורמציה לקויה" . 3 ניתן להביא לדוגמה מהעברית הישראלית המודרנית את המשפט הזה . 2 . זה אני הלכתי . מתועד היטב בשפות רבות תהליך גרמטיקליזציה דיאכרוני שבו נהפכות תבניות 4 במקרים כאלה סמןדו – פסוקיות מבוקעות לתבניות חד – פסוקיות עם סמן מיקוד . מיקוד המוסב על רכיב מסוים עשוי להתפתח מכינוי או אוגד בפסוקית הראשית . ניתן לראות את התבנית של משפט 2 כתוצאה של תהליך גרמטיקליזציה שכזה . הגבול שבין הפסוקית הראשית של האוגד ובין פסוקית המשועבדת נעלם, ונוצר משפט אחד שכולל בתוכו את סמן המיקוד זה . כפי שראינו בדוגמה ,1 התפקיד האב טיפוסי של המשפט המבוקע הוא להסב מיקוד ניגודי נקודתי ( narrow contrastive focus ) על הרכיב המבוקע . אך זה אינו התפקיד היחיד של ההבקעה . בשפות רבות תבנית מבוקעת משמשת כאשר אין מיקוד ניגודי ברכיב המבוקע, והפסוקית המשועבדת אינה מכילה הנחה מוקדמת, אלא היא רכיב אינפורמטיבי של המ...  אל הספר