מבוא 20 הארמית גדולה בהרבה מן הנהוג בה"ר : הארמית נוכחת על כל צעד ושעל ולמעשה המשפטים מתורגמים רק חלקית . דוגמות ( הארמית מסומנת באות דקה ) : " והא אמ' רב פפא הפסיק ליה לאבא מר בריה והוה חד " ; " והיכא דהוו יתיבין ונימלכו" ; "ניפטר 89 מר וברכת מזוני לא גמרינן " ; " אתא זקן אחד ופירש להם במשנה" . 90 ב . קטע של שאילתות בעברית שהוציא אברמסון . 91 והרי ג . קטע אגדה מן התלמוד שהוציא שכטר שיש בו דמיון מסוים לתרגום ה"ר . דוגמה לקו של תרגום הנהוג גם בה"ר : "הוה ליה ההוא תלמידא — היה לו תלמיד אחד" . אבל יש בו גם קווי לשון שאינם בה"ר . לדוגמה, בתרגום "איזיל איפייסיה — נלך לפייסו" ; "הב לי דאימזיג אנא — תן לי שנמזגיהו לו" עתיד גוף ראשון יחיד פותח בנו"ן, והוא קו ארץ-ישראלי מובהק, ומכאן ראיה גמורה שגם תרגום זה 93 92 קו זה נעדר כליל מה"ר . מקורו בארץ ישראל . אלו התרגומים הקרובים ביותר באופיים לה"ר ונראה לי שיצאו מידי אותו חוג 89 . הדוגמות לקוחות מן התרגום הנדפס אצל אפשטיין, שם, עמ' 237 . גם ב"מאגרים" לא התקינו אותו במסגרת ה"ר אלא כיצירה נפרדת בשם "לקט הלכות ופסקים" . לדעת ירחמיאל ברודי ( במכתבו אליי...
אל הספר