מבוא 2 וכבר מתחילה ברור היה שהוא תרגום לעברית של ספר הלכות פסוקות . שנים רבות היה ידוע רק ספר זה, ורק לאחר שישים וחמש שנה ( בשנת תשי"א ) הוציא סלימאן 6 לאחר שנים דוד ששון את ספר הלכות פסוקות עצמו לפי כתב יד שהיה ברשותו . 7 בן-יהודה במילונו מרבה לצטט את התרגום העברי, נתפרסם גם צילום כתב היד . וכיוון שהנוסח הארמי טרם נודע אז, כשהוא נזקק לנוסח הארמי המקורי הוא מפנה למקור התלמודי . הארמית של ספר הלכות פסוקות דומה בעיקרה ללשון התלמוד הבבלי אך יש בה סממנים המיוחדים ללשון הגאונים . צירופם של ספר הלכות פסוקות והלכות ראו מעמיד לפנינו קורפוס רחב הכתוב בארמית-בבלית ומתורגם לעברית . שלא כתרגום מעברית לארמית, כגון תרגומי התורה, תופעת התרגום מארמית לעברית טרם נחקרה . בחיבור זה אני מתכוון לתאר תופעה זו על ידי בדיקה מפורטת של הלכות ראו . אף על פי שחיבורים שתורגמו מארמית לעברית מעטים הם, עצם תופעת התרגום מארמית לעברית היא תופעה רחבה, וזאת עקב תהליכים שנתחוללו בספרות ההלכה ובלשונה לאחר תקופת התלמוד . בתקופת התנאים שימשה העברית הן לדיבור הן ליצירה ההלכתית . לאחר הפסקת 8 הדיבור בעברית תפסה הארמית את מקומה...
אל הספר