7.4.3 הרהר = הגה בדבר, העמיק לחשוב בו, ירד לשורשו; שקל את הדבר בדעתו ובחן אותו לצדדיו כדי להגיע לידי החלטה אם לקבלו או לאו

240 | פ ר ק 7 התחביר גם כאן על דרך העברית לתולדותיה : השלמה במילת תוכן או ברכיב מקודם מן התוכן ( "הרהר בדבר" ) או ביצוע חד-מקומי, נטול השלמה, הבא להבליט את הפעילות החשיבתית גופא, את עצם ביצועה ( "הרהר" ) . יצוין גם כאן כי בהשוואה ל חשב בהוראתו השכלית העמקנית — 'הגה בדבר', 'העמיק לחשוב בו' ( סעיף 8 . 2 . 7 לעיל ) — הפועל הרהר נדיר יותר בשימוש ומאפיין על הרוב משלב ספרותי . 1 . צ " ש 1 + ה ר ה ר + ב צ " ש 2 295 ( 3 היקרויות ) "אדם שאינו בלשן, הקורא את ספר שופטים, יאמר אינטואיטיבית, שגדעון דיבר באותה לשון שאנו מדברים בה היום . אבל מי שמהרהר במהות ההוויה הנקראת לשון, יהסס לומר זאת" ( רובינשטיין, עמ' 9 ) ; כלומר אדם שאיננו בלשן, אדם שאינו חוקר את הלשון ואינו מתחקה אחר מוצאה, יאמר אינטואיטיבית כזאת וכזאת . ואולם מי שמתעמק במהות ההוויה הנקראת לשון, מי שהוגה בה ויורד לשורשה, יהסס לומר כן . כמוכח מן ההקשר, המהרהר הריהו המעמיק לחשוב ולחקור . " ככל שהרהרתי בדבר לא יכולתי למצוא הסבר אחר אלא זה [ . . . ] " ( מגד, עמ' 46 ) . ככל שהרהרתי בדבר משמעו 'ככל שהעמקתי לחשוב בדבר, ככל שהגיתי בו וירדתי לשורשו'...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית