4.1.2.12 סיכום

132 | פ ר ק 4 מדובר באלוזיות מקראיות . בקצת שימושיו מגלה חשב זיקה ללשון חז"ל : כוונה / רצון לפעול ( כ- % 2 ) , חישוב, ספירה ( כ- % 2 ) . החידוש בהשוואה לעברית הקלסית עולה מכרבע מכלל היקרויות הפועל, והוא אמור ברובו בתחום השכלי האקטיבי . בראשונה בתולדות העברית מבטא חשב גוני משמע הקשורים בחקירה, בלמידה ובחיפוש אחר תשובה . אף משמע של חשיבה ביקורתית, מלוּוה בחשד, חשיבה שיש בה משום הטלת דופי באל ובשלוחיו ( שימוש שמִתחילה הובע בעברית בפועל הרהר ) , מבטא חשב בפעם הראשונה בשכבת לשון זו . כן עולה בראשונה ברובד זה המשמע השכלי היסודי הסטטי ( סברה או הנחה בסתם ) , שימושו הרווח של חשב בלשון ימינו . שינויים סמנטיים אלו יש לקשרם עם פריחת המדעים הגדולה, נחלתם התרבותית של יהודי ארצות האסלאם בתקופה המדוברת . לימוד המדעים והפילוסופיה, וביותר עיסוקם של היהודים בשאלות של אמונה ודת, הולידו עמם את הצורך להביע גוונים שכליים שכותבי העברית לא נדרשו להם עד כה . ל ו ח ש כ י ח ו ת : ח שב התפלגות מבנה תחבירי המשמעות התכוון / תכנן לפעול ; גמר בלבו 1 א חשב שם פועל ( "ואלה בוני המגדל לא היו לפעול, החליט לפעול ( כ- % 2 ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית