ל ש ו ן חז " ל | 83 המת . המשנה קובעת במקום זה כי אם גופת המת מונחת בבית שבו פתחים רבים, אפילו הם נעולים, "כולם טמאות", כלומר כל הפתחים מקבלים טומאה, "לפי שאין יודעים באיזה פתח יוציאו את המת, והלכה היא שהפתח שעתיד המת לצאת בו, טמא מיד" ( קהתי ) . אם לאחר מיתת המת נפתח אחד מן הפתחים, אותו הפתח טמא ( "שבוודאי יוציאו בו את המת" [ שם ] ) , ושאר הפתחים טהורים . אם חשב, כלומר 'התכוון / תכנן', פלוני להוציא את המת מפתח מסוים, אפילו לא פתחוֹעד כה, או חשב להוציאו בחלון ששיעורו ארבעה על ארבעה טפחים ( "שכך הוא השיעור הראוי להוצאת המת" [ שם ] ) , הרי בכך הציל על הפתחים הנעולים כולם, והם טהורים . "חשב להוציא" פירושו אפוא 'התכוון להוציא', 'גמר בדעתו להוציא' . ראה תרגומו של דנבי : “If there was intention to take out the corpse through one of them” . שרביט ( תשמ"ז ) , בדונו בתחביר הפעלים המצריכים שם פועל בלשון חז"ל, מכנה את 146 חשב בשימושו זה "פועל מודאלי", והוא מסווגו לקטגוריה של פועלי רצון וכוונה . כיאה לסגנון ההלכתי התמציתי, המבנה "א חשב לפעול" עשוי להתקצר על ידי שימוט משלים שם הפועל . זה האחרון מוש...
אל הספר