ל ש ו ן ה מק ר א | 65 הצגתם היא מבקשת להוכיח למלך כי שוגה הוא בהרחיקו את אבשלום בנו . מטרתה היא להניע את המלך לנהוג עם בנו הנידח במידת הרחמים ולהתיר את חזרתו 105 היא משמיעה לירושלים . את דבריה מציגה האישה למלך בדרך של משל שיפוטי . באוזניו מקרה בדוי ( אך מציאותי דיו ) הדומה לסיפור מעשהו שלו, על מנת שהלה יחרוץ את דין עצמו מבלי להיות מודע לכך . ואמנם הפְּסָק שפסק המלך בדבר בנה 106 כביכול של התקועית הוא למעשה הפְּסָק שפסק לעצמו . ולגופו של עניין, לאחר שהשכילה להביא את הדברים ערוכים למעשה שלה עם בניה, ומשנענה המלך לבקשתה ופסק נחרצות כי לא ייתן לגואל הדם לבצע את זממו, פונה האישה אל המלך ושואלתו : " ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים " ( שמואל ב יד 13 ) . שאלה זו היא תחילת הלֶקח מן המשל, והיא משמשת אמצעי ביד האישה להוכיח את המלך, להעמידו על טעותו . לאחר שנשבע בפניה כי יגן על בנה מידי גואל הדם, מביעה האישה השתוממות ופליאה על מחשבת המלך ( כוונתו, תכניתו ) לעשות לעם ישראל את אותה רעה שרצו לעשות לה קרוביה : 'בפסק דינך נתחייבת לחון את בני ובכך להשאיר לבעלי שם ושארית על פני האדמה, כיצד אפוא אינך חונן את ב...
אל הספר