ל ש ו ן ה מק ר א | 57 מתחזק בכך הגוון הסמנטי של הרצון לעזור לנזקק, לשעות אליו ( רש"י : "'חושה לי' — לעזרה" ) . חשב בשימוש הנידון מאגד במשמעותו הן את הרכיב השכלי הן את הרכיב המודאלי והרגשי : התופס חושב על מצוקת האחר, כלומר הוא מודע לה, הוא משכיל להבינהּ, וידיעה / הבנה / מחשבה זו גורמת לו לחוש רגישות למצבו ובתוך כך מביאה אותו לרצות לעשות למענו . שוב לפנינו עדות לקשר ההדוק שבין המחשבה ובין הרגש : המוּדעוּת למצוקת האחר, המחשבה על מחסורו יוצרות בקרב התופס אמפתיה למצבו ורצון להושיעו . ראוי לציין כי יש המוציאים את חשב בשימושו זה מן השדה המופשט ( המנטלי והרגשי ) ומשייכים אותו במישרין לשדה המוחשי והפעיל של טיפול, השגחה ודאגה 84 ( taking care ) . כך רדי ורבין : "'ה' חשב לפלוני' — [ . . . ] ה' השגיח על-, הושיע את-" ; ובדומה להם ון-גמרן ( ערך "חשב", הוראה 2 , סעיף b ) המציין במפורש לזיקה שבין המחשבה על פלוני ( המוּדעוּת להיותו נזקק ) והעשייה למענו : “What God thinks on, he knows, favors, or protects . For him to think about one of his servants moves him to heed that person’s prayers and come to hi...
אל הספר