54 | פ ר ק 1 לשפוט את מעשהו כעוון, ובכך להחשיב או למנות לו את המעשה כעוון . מניית המעשה 79 מן השיפוט עם קטגוריית העוונות היא אפוא תוצר של הבנה, של גזירת מסקנה . הערכי נגזרות תוצאות מעשיות : פלוני הופך לנהנה הישיר מן הפעולה, או לחלופין — לזה המפסיד ממנה . עוד ייאמר כי פעולת ההיקש מורכבת, מערבת כוחות נפש ושכל מאומצים וכרוכה בהפעלת שיקול דעת מוסרי . בשל מורכבותה ובשל האחריות הגלומה בה שמורה היא לאלוהים או לאוטוריטה אנושית כמלך . ואמנם בשלוש מתוך ארבע היקרויותיו של הפועל בקטגוריית משמע זו הוא מיוחס לאל : האל שופט את מעשיו של האדם וגם גומל לו על כך, למשל "והאמין [ אברהם ] בה' ויחשבֶהָ לו צדקה" ( בראשית 80 על פי הפירוש הרואה טו 6 ) . פסוק זה מעורפל בכל האמור לזהות נושאו של חשב . באלוהים נושאו של חשב יש לייחס לפועל את משמע המנייה, הזכירה, הזקיפה לזכות : את אמונתו של אברהם בה' זוקף ה' לזכותו של אברהם, מחשיב לו אותה לצדקה . ראה בפרשנות הקלסית : "הקב"ה חשבה לאברהם לזכות ולצדקה על האמונה שהאמין בו" ( רש"י ) ; ובתרגום השבעים לספר בראשית ( נוסח עברי ) : "והאמין אברם באל, ונחשב לו לצדיקות" . במילונו...
אל הספר