44 | פ ר ק 1 בפרשה הכוללת את ההוראות שניתנו למשה על הר סיני בדבר עשיית המשכן וכליו, למשל "ואת המשכן תעשה עשר יריעֹת שש מָשזר ותכלת וארגמן ותֹלעת שָני כרֻבים מעשה חֹשב תעשה אֹתם" ( שמות כו 1 ) . הכתוב מדבר במלאכת אריגת הבדים העתידים להיות פרושים במשכן ולהקיפו . בתחילה מציין הכתוב כי המלאכה תיעשה על ידי חיבור עשר יריעות בד, ולאחר מכן הוא מפרש כיצד תיעשינה . תחילה מפרט את החומרים שמהם תיארגנה היריעות : חוטי פשתן ( "שֵׁשׁ" ) קלועים / שזורים ( "מָשְׁזָר" ) וחוטי צמר הצבועים בשלושה צבעים שונים ( "ותכלת וארגמן ותֹלעת שני" ) . לאחר מכן מתייחס הכתוב לצורת האריגה : יש לקלוע / לשזור את החוטים כך שתיווצרנה צורות של כרובים ( = תבניות של מלאכים בעלי כנפיים ) , וצורות אלו תהיינה מעשה חושב , קרי מעשה ידי אמן . השווה לתרגומים הארמיים : "עובד אומן" ( אונקלוס ; יונתן ) ולתרגומי אנגלית מודרניים : “the work of a creative and JPS ( imaginative artist” ) , וראה גם מקצת הגדרות המילונים : "ופירוש 'מעשה חושב' — מלאכת אמן חכם" ( ריב"ג, ספר השורשים ) ; "'חושב' — שם תואר זכר לאמן במלאכת מחשבת ועיון" ( פין ) . הרמב...
אל הספר