36 | פ ר ק 1 בקריאת צער : "הוי חֹשבי אָוֶן וּפֹעלי רע על משכבותם" ( מיכה ב 1 ) . רש"י מבאר : "כל הלילה גומרים בלבם איך יעשו הרעה לבוקר" . וכך גם בספרי המקרא המוקדמים : "ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים" ( שמואל א יח 25 ) — שאול חרש רעה על דוד, זמם להביא למפלתו ; "ואתם חשבתם עלי רעה" ( בראשית נ 20 ) . ראה פירוש הכתב והקבלה : "חשבתם לעשות לי רעה" ; והשווה לתרגומי מקרא מודרניים : JPS ( “ y ou intended me harm” ; ) NEB ( “you meant to do me harm” ) . בשימושו העיקרי בלשון המקרא חשב הוא אפוא פועל עשייה, ומושאו הוא מושא מתהווה : התופס רוקם במחשבתו התרחשות כלשהי, הוגה אותה לפרטיה . ההתרחשות הנרקמת לעולם זדונית היא, מכאן שבמשמעו המרכזי של חשב מגולמת התכונה 'שלילי' / 'רע' של התוכן המשועבד . תימוכין לגילום תכונת התוכן במשמעות הפועל יימצאו בין היתר בעובדה שגם כאשר מושלם הפועל במילת תוכן כללית שאינה מלמדת 47 הוא מבטא הוראה של זמימה ותחבולה, למשל "ותתחנן כהוא זה על התוכן עצמו, לו [ אסתר לפני אחשוורוש ] להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים" ( אסתר ח 3 ) . פירוש מחשבתו 'מזימתו' . ראה...
אל הספר