מ ב ו א | 25 2 . 1 . 2 . 7 העמדות התחביריות הצפויות ההַכְתבה הסמנטית אמורה גם בעֲמָדות התחביריות אשר תופסים במשפט מימושי היחסות הסמנטיות ( הצ"שים והפסוקית ) . הללו תופסים את עמדתם התחבירית בהתאם למרכזיותה ולחיוניותה של היחסה הסמנטית . כך למשל צפוי שהגורם, האג'נט, הנוטל את התפקיד המרכזי בהתרחשות, יתממש כנושאו הדקדוקי של המשפט ; זאת יש להניח משום הנטייה הטבעית של האדם לראות את עצמו כמרכז . כן צפוי שהמושפע, האובג'קט, העומד בדרגת החיוניות השנייה, יתפוס עמדת מושא ישיר או פסוקית מושא . ואולם בהתרחשויות שאין בהן גורם, יתפוס המושפע את עמדת הנושא . המקבל, הדטיב, צפוי להתממש כמושא עקיף אשר אליו חוברת למ"ד הבעלות, וכן הלאה . העמדות התחביריות שהצירופים השמניים תופסים בדגם התחבירי הרגיל, הניטרלי, קשורות אפוא בסדר ההייררכי של היחסות הסמנטיות המקבילות, סדר הייררכי המוכתב על ידי מניעיו הפסיכולוגיים של הדובר . מניעים פסיכולוגיים אלו הם הסיבה להתממשותו של המקבל בפועלי התפיסה ( התופס ) בעמדת הנושא הדקדוקי : תכונתו של התופס, 'אנושי', היא אשר משפיעה על העמדתו בתפקיד תחבירי זה . אם כן, הפעלים השכליים בהיותם...
אל הספר