פרק 18: עקרון המקסימליות בהלכות כלאיים

400 | ש ו נ ו ת הזרועים בערוגה אחת שמידותיה הן שישה טפחים על שישה טפחים, הוא טפח וחצי, לדעת מקצת מן הראשונים, או שלושה טפחים, לדעת ראשונים אחרים . לעקרון ההרחקה למניעת יניקה הוצעו כמה אופני זריעה . וכבר עמד על כך ליברמן, האומר 1 "ונחלקו הראשונים בציורה, וכולם אמת לפי שיטותיהם בהרחקת ירק מירק בערוגה" . ציורו של הרמב"ם בפירושו למשנה כלאיים ג, א ולמשנה שבת ט, ב אינו מבוסס על עקרון ההרחקה, כלומר מניעת יניקת שני מינים זה מזה, אלא על עקרון "ראש תור", כלומר "היתה זוית של זו בצד זוית של שניה או בצד צלע מקום זריעת אחרת 2 ואז אין צריך להרחיק ביניהם, לפי שחוד הזוית מראה שהם נבדלים" . לפי פירוש הרמב"ם מדובר במקרה שהשטח הזרוע הוא בהתאם לציור הזה ( מידות הערוגה שישה על שישה טפחים, רוחב הפס טפח, השטח הזרוע מסומן בצבע כהה ) : 1 טפח 1 טפח 4 טפחים ציור 1 כבר תמה הגר"א על הרמב"ם על שסטה מן הטעם למשנה זו המובא בתלמוד . וזה לשונו "עי' בפירושו שם [ [ של הרמב"ם, על המשנה ] ] והוא תמוה מאד דלפי פי' [ [ = פירושו ] ] מה היא שאמרו בשבת וקים להו לרבנן, הא לפי פי' [ [ = פירושו ] ] אין 3 יתר על כן, הרמב"ם עצמו פוסק...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית