פרק 17: מערכת הזמנים הדקדוקיים בארמית הבבלית: הזמנים הדקדוקיים פָּעֵל ופְעַל בסיפור ההיסטורי

372 | כ פ ל י מ ש מ ע ו ת ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, אלא אם כן צוין אחרת . המובאות מכתבי היד התלמודיים האחרים הן על פי מאגר עדי הנוסח . 1 . 1 שימושי התבנית פָּעֵל ( בינוני ) בארמית הבבלית כידוע, הבינוני בארמית המקראית, וכפי שנראה בהמשך דברינו גם בארמית הבבלית, 1 עשוי לייצג אירועים בעבר . מכאן ואילך אכנה את הצורות הפועליות כָּתֵיב / כָּתֵב, מְכַתֵּב, מַכתִּיב / מַכְתֵּב, המכונות בינוני ( participle ) בשם "התבנית פָּעֵל" . בבחירת שם זה, המנותק מכל רמז למשמעות ומכל התייחסות למציאות הראלית, אני מבקש להדגיש שאני פועל 2 התבנית פָּעֵל מציינת בתחום הלשון, כלומר בתחום ה י י צ וג של המציאות הפיזית . בדרך כלל את הזמן הדקדוקי ( tense ) , כלומר את ה י י צ ו ג של ממד הזמן הפיזי ( time ) , אבל גם אספקט ( aspect ) . הגדרה : האספקט הוא ייצוג במערכת הפועל של אופי הפעולה ביחס לתחילתה, 3 את התבנית פָּעֵל, המציינת זמן דקדוקי, נכנה למשכה, לסיומה או להיותה חוזרת . להלן "הזמן הדקדוקי פָּעֵל" . בארמית הבבלית, יש לזמן הדקדוקי פָּעֵל שימושים אחדים : א . לייצג הווה והווה כללי ( zeitlose Aussagen ) , כגון "...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית