לב י ר ו ר ה ב י ט ו י י ם "ת ל מ וד " ו " תל מ ו ד ל ו מ ר " | 9 6 2 1 . הביטויים "תלמוד" ו"תלמוד לומר" בספרא כ"י וטיקן 66 4 במסגרת עבודתי במילון ההיסטורי ללשוןבדיקת כתב יד וטיקן 66 של הספרא, העברית של האקדמיה ללשון העברית, העלתה שקיימת בכתב יד זה הבחנה ברורה בין תלמוד לומר הבא לפני פסוק ובין תלמוד לומר הבא אחרי פסוק, כגון בצירופים מה תלמוד לומר או שאין תלמוד לומר ( לפי נוסח הדפוסים ) ; וכוונת התלמוד לומר המאוחר לשאול מה הפסוק הנזכר מקודם בא ללמדנו, או לקבוע שהפסוק לכאורה מיותר . כאשר ביטוי זה בא לפני פסוק מצינו בכתב היד חמש צורות : תִל לו', תִל לומר, תלמ' לו', תלמוד לו', תלמוד לומר ; והן באות : א . בסמוך לפני הפסוק : "יכול מפני שהיה קול נמוך תִל לו' וישמע את הקול" ( עמ' ח שורה 16 ) . ב . בהפסק תיבה אחת או יותר לפני הפסוק : "תפסול המחשבה במחיצה שאין המחיצה נוהגת בבמה תִל לו' בפרשת קדושים אם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה" ( עמ' קסג שורה 1 ) ; "יכול לא יביא ואם הביא יהא כשר תִל לו' שוב אשר לו'" ( עמ' שמ שורה 12 ) . ג . לפני פרפרזה של פסוק : "יכול הכהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתי...
אל הספר