פרק 5: בחנים לשוניים למיון כתבי היד של התלמוד הבבלי

ב ח ני ם ל ש ו נ י י ם ל מ י ו ן כ ת ב י ה י ד ש ל ה תל מ ו ד ה ב ב ל י | 199 טקסטים ( בעל פה ) אלו יכונו בהמשך "מקורות" . עורכים צירפו מקורות אלו, הוסיפו נופך משלהם, והטביעו במידת מה את חותמם הלשוני על מקורותיהם . עורכים אלו, שפעלו במרכזי התורה בבבל, יצרו רצף של סוגיות . רצפים של סוגיות יכונו בהמשך "תלמודים" . מרכזי התורה הללו היו מפוזרים בכל בבל, ולכן נבדלו תלמודים אלו הן מבחינת מקורותיהם, הן מבחינת ההשפעות של הוספות עורכיהם על הטקסט ועיבודיהם של המקורות, הן מבחינת לשונם — הדיאלקטים השונים 3 תלמודים ( בעל פה ) אלו הועתקו לסמלים כתובים לפי כמה שיטות, במרכזי התורה . 4 למשל a סופי הועתק ל-א או ל-ה . אחרי שנתקבע נוסחם של טקסטים אלו הם עברו עוד עריכה של טקסטים כתובים, לפי המינוח של מעבדי תמלילים : העברה, העתקה והשמטה של קטעים שלמים — בין בתוך הקובץ עצמו בין מתוך קבצים אחרים שאולי לא הגיעו לידנו . כל חלק מתלמודים אלו שעבר העברה או העתקה יכונה "רכיב" . 2 . שחזור הדיאלקטים של הארמית הבבלית מתוך הממצא בכתב היד 1 . 2 חשיבות הכרת הדיאלקטים מטרתי לסנן מתוך ריבוי כתבי היד העומדים לרשותנו את הדיאל...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית