עם האתגר הכרוך בחוסר היכולת לתקן תקלות לאחר השיגור ‑ קבלת הסיכון . התעשייה החדשה מוכנה להסתכן, למשל, באמצעות תכנון מערכות חלליות קטנות, פשוטות וזולות, שאינן עומדות בהכרח בכל התקנים המחמירים שהתגבשו לאורך השנים, ושיגורן לחלל כחלק מתהליך של ניסוי וטעייה . במקרה זה, אם התגלתה תקלה והלוויין איננו מתפקד כלל, או שאיננו מתפקד בדיוק כפי שתוכנן, ניתן פשוט לבנות ולשגר לוויין אחר במקומו, כיוון שהמשאבים הכרוכים בבניית לוויין חלופי ושיגורו שווים לסיכון של כישלון לוויין בודד . תעשיית המשגרים הפרטיים התפתחה בצורה מעט שונה . המנוע המרכזי מאחורי תעשייה זו היה הרצון לפתח את תעשיית התיירות בחלל . על מנת שתתפתח "תיירות חלל", היה צורך להוזיל את עלויות השיגורים, אך מנגד לא ניתן כמובן להתפשר על בטיחות, אמינות ואיכות, שכן מדובר בסיכון חיי אדם . הגישה העקרונית שבה נקטו חברות שעסקו בתעשיית תיירות החלל בתחילת הדרך היתה פיתוח משגרים רב ‑ פעמיים, בניגוד למשגרים הוותיקים ( שהיו ברובם הסבה של טילים בין ‑ יבשתיים ) המאפשרים שיגור חד ‑ פעמי בלבד . בהמשך הדרך זוהה אף הצורך בפיתוח של משגרים קטנים, כדי לתמוך בשיגורים של ...
אל הספר