שישה סטודנטים, וב ‑ 1991 החלה בניית לוויין הטכניון . בהמשך הצטרפו לסטודנטים שני מדענים שהיו בשנת שבתון מרפא"ל, פנסיונר אחד ושני בוגרי טכניון בעבר . שר הקליטה יאיר צבן הביא לקליטתם של 20 מדענים מברית המועצות, שהצטרפו גם הם לפרויקט הלוויין של הטכניון והיו כוח חשוב בפיתוחו של הלוויין . במהלך כנס בנושא לוויינים קטנים שהתקיים ב ‑ 1994 בצרפת, פגשו נציגי הטכניון את הגנרל הרוסי סולומוטב, שהציע לשגר את הלוויין באמצעות טילים בליסטיים רוסיים מארסנל שהיה שייך לברית המועצות ועברו הסבה לשיגור לוויינים . הגנרל סולומוטב הגיע לישראל וביקר בטכניון לסיכום חתימת החוזה לשיתוף פעולה בשיגור הלוויין . 12 מומחים נוספים מהטכניון השתתפו ביצירתו של לוויין הטכניון, שנבנה מאלפי חלקים, כאשר מטרת הפרויקט היתה להכין את הסטודנטים לשימוש בטכנולוגיות עתידיות בחקר החלל . הלוויין כלל שישה מחקרים אקדמיים שנערכו בו זמנית . האפשרויות לשימוש בלוויין היו : תיבת דואר אלקטרוני לחובבי רדיו בעולם, סריקת גרמי השמים באורכי גל שטרם נצפו ומוניטור למדידה ולניטור זיהום אוויר בכדור הארץ . הלוויין תוכנן לשיגור יחד עם שלושה לוויינים נוספים,...
אל הספר