העולם לפני 600 שנה עד שנת 1400 לספירה צמחה האוכלוסייה העולמית מכחמישה מיליונים בתום עידן הקרח האחרון עד לגודל רב פי 100 ‑ כמעט 500 מיליון נפשות . עדיין היו אזורים רחבי ידיים, באוסטרלאסיה, בחלקים של אפריקה, במרכז אירואסיה ובסיביר, וכן ביבשות אמריקה, שאוכלוסיותיהם היו זעומות ורוב תושביהם חיו כציידים ‑ לקטים או כרועים נודדים . אבל רוב בני האדם חיו עתה במסגרותיהן של ציוויליזציות חקלאיות והתפרנסו, במישרין או בעקיפין, מעבודת האדמה . למעשה, רוב בני האדם היו איכרים . חלקים רבים של העולם הלכו והתמלאו בחקלאים, כפי ש ‑ 10,000 שנה לפני כן התמלאו כמה אזורים בלקטים . אפילו איי האוקיינוס השקט נעשו מיושבים, כשיצאו ספּנים פולינזים למסעות ההגירה המסוכנים שהביאו אותם לרובם . ניו זילנד, האזור הגדול האחרון של אדמה נוחה לעיבוד באוקיינוס השקט, יושבה לפני 700 שנה בערך על ידי המָאוֹרִים, שקראו את שמה אָאוֹטֵאָרוֹאָה . עם גידול מספרם של בני האדם גברו הלחצים לחיפוש אדמות חדשות, משאבים חדשים, מקורות חדשים לעושר . הלקטים ורועי איילי הצפון של סיביר סבלו מלחציהם הגוברים של גובי מסים, סוחרי פרוות וסוחרים אחרים, שדרשו...
אל הספר