מצעד יוצא דופן היה במאי ,1995 אז כבר גברה ההתנגדות להסכמי אוסלו בקרב חלק מהקהילה היהודית, ובעיר התקיימו הפגנות רבות של מתנגדיו . ביום המצעד ביקרה בעיר שרת המדע, האמנויות והתקשורת שולמית אלוני . ביקשתי לצרף אותה כנציגת ממשלת ישראל לשורת הצועדים והנואמים ולשתף אותה בארוחת הבוקר שקדמה למצעד . מארגני המצעד התנגדו, בטענה שאת מדינת ישראל כבר מייצגים ממילא השגריר שלנו בוושינגטון איתמר רבינוביץ, שגרירנו באו"ם גד יעקבי וכן אני . לפיכך, טענו, אין כל צורך בייצוג נוסף . אחרי דין ודברים הסכימו ערב המצעד לאפשר לאלוני לצעוד ולהצטרף לבמת המכובדים, אך לא כנציגת ממשלת ישראל . הם גם ביקשו שלא תנאם . עבור חלק מהמארגנים היתה אלוני סדין אדום . מנהיגי הקהילה ראו בה דמות שנויה במחלוקת בגלל עמדותיה המדיניות היוניות וגם בשל ויכוחיה המתוקשרים עם נציגי המפלגות הדתיות בארץ . אבל אלוני, שלא הבינה את העמדה הזאת, המשיכה ללחוץ . לבסוף הוחלט להזמינה לארוחת הבוקר המסורתית שקדמה למצעד . כשנעמדה על הבמה שם והחלה לנאום, קפץ עליה לפתע אחד המשתתפים היהודים, ז'ק אביטל ( שאינו קרוב משפחה ! ) , והחל להכות בה . אלוני ההמומה נשאר...
אל הספר