לאסוף אותן . בחלוף קצת פחות ממחצית השעה התיישבתי וצפיתי בביתי בטלוויזיה . בריאיון הודיע סאדאת שהוא מוכן לנסוע לירושלים ומנחם בגין הביע את הסכמתו לביקור . מיד לאחר השידור מיהרתי למלון ריץ ואספתי את גולדה ולו . מאיר התיישבה במושב הקדמי לידי ואחרי שתיקה קצרה שאלה : "מה היה כל כך דרמטי וחשוב בשידור שבגללו היית חייבת לאחר ? " כך התברר לי שהן לא צפו בשידור בטלוויזיה . "סאדאת הודיע שהוא מוכן לנסוע לירושלים", אמרתי . "והאמנת לו ? " הגיבה . "זו לבטח תעמולה זולה" . "גברת מאיר", השבתי, "זה היה ריאיון כפול, וגם ראש הממשלה בגין התייחס לזה אחרי דבריו של סאדאת" . מהשיחה ברכב עד ארוחת הערב אני זוכרת עוד שגולדה שאלה אותי באירוניה כמה שנים אני כבר עובדת במשרד החוץ, ואם עדיין לא למדתי דבר על התעמולה הערבית . בשלב מסוים גם הטילה ספק בהבנה שלי את השפה האנגלית . וכשכל אלה לא סיפקו אותה, נתנה לי להבין בכל דרך אפשרית, ובכל מילת גנאי שמצאה, שהיא מטילה ספק ברמת האינטליגנציה שלי . עד כדי כך עלבה בי, שידי רעדו על ההגה וכל מה שרציתי באותם רגעים היה רק להגיע כמה שיותר מהר למעונו של הרופא . בפתח ביתו קיבלו את פנינו ...
אל הספר