ואכן, הגענו למלון קטן באזור מרכזי של בוסטון, שהיה קרוי באותם ימים " combat zone ", משום שהסתובבו שם זונות וסרסורים . בחדר היו רק מיטה ושירותים, אפילו ארון בגדים לא היה, וג'וקים הסתובבו שם חופשי . בהיעדר מדפים ומתלים, נאלצתי להחליף את בגדי בימים הבאים מתוך המזוודות שנערמו במעבר הצר . בשעות הערב ויתרתי על אוכל, שכן ממילא לא יכולתי לצאת בגלל מיקומו הבעייתי של המלון . למחרת בבוקר, עם הגיעי לקונסוליה בשעת הפתיחה, פגשתי את ענבל בפרוזדור שהוביל לדלת הראשית . הוא ראה אותי, רץ לפני לעבר הכניסה ואז נכנס וטרק בפני את הדלת . קבלת הפנים הזאת בהחלט לא בישרה טובות . הצלחתי בכל זאת להיכנס לקונסוליה אחרי שהצגתי את עצמי בפני קצין הביטחון והוא השתכנע בזהותי . הצגתי את עצמי גם בפני קומץ העובדות המקומיות, והן הובילו אותי לחדר העבודה העתידי שלי ‑ כל החדר היה שולחן ריק וכיסא . לא עבר זמן רב עד שענבל יצא מלשכתו המרווחת וביקש שאגש איתו לבנק כדי להסדיר את זכות החתימה שלי ‑ חתימה שנייה ‑ על המחאות הקונסוליה . עם שובנו למשרד ביקשתי לשבת איתו לפגישת עבודה ראשונה, בתקווה שיתחיל להדריך אותי . אלא שבמקום פגישת עבודה ...
אל הספר