ניסחתי מברק שנשלח כביכול בשם שגריר ישראל בברן ומבשר שבן גל שוחרר זה עתה מהכלא השווייצרי ועומד להגיע לארץ באותו ערב . במברק המפוברק אף שמתי בפיו של השגריר בקשה שידאגו לקבל את בן גל בנמל התעופה . עיון קפדני יותר במברק היה מגלה שתאריך שיגורו ה"בהול" היה שבועיים קודם לכן, ב ‑ 15 במרס, ושהיה חסר בו מידע על הטיסה שבה יגיע בן גל לישראל . את המברק השני ניסחתי, כביכול, בשם הקונסוליה שלנו בפורטוגל, המדינה שאליה ברח סוסטל, מי שהתגייס במלחמת העולם השנייה לכוחות צרפת החופשית ונלחם לצד גנרל שארל דה גול, אך במלחמת אלג'יריה נקט עמדה מנוגדת לשלו ותמך בהמשך שלטון צרפת במושבותיה מעבר לים . סוסטל השתייך לקבוצת גנרלים שארגנו מרד נגד דה גול, ומשעמדו כוחות הביטחון לעצור אותו בחר בגלות מרצון . מאחר שהיה תומך נלהב של התנועה הציונית, נראה טבעי שיבקש מקלט מדיני דווקא בישראל, כפי שנכתב במברק . המברק השלישי נשלח, כביכול, משגרירותנו בווינה, בעקבות מידע שהגיע לכאורה ממוסקבה, ונטען בו שחלה טעות ושהעצמות שנשלחו לקבורה בארץ אינן של המנהיג הציוני בורוכוב אלא של אישיות אחרת, ויש להחזירן למוסקבה ולהחליפן . בבוקר 1 באפריל ...
אל הספר