בעיני נראה המקום כהתגלמות החשיבות . יציאותיהם של שגרירים ממכוניות שרד, כשבפתח מצפה להם מנהל הטקס וקד לפניהם קידה עמוקה, הרשימו אותי עד מאוד . התמלאתי יראת כבוד למראה כל הבכירים שהסתובבו בפרוזדורים . עבדו שם אישים מדור המייסדים, כמו ולטר איתן, שהיה המנכ"ל הראשון של משרד החוץ ובאותם ימים כיהן כשגריר ישראל בצרפת . יצא לי לפגוש בו כשביקר בארץ לצורך התייעצויות . הוא היה אדם נמוך קומה, בעל עיניים כחולות ומקטרת תמידית בפיו, יליד גרמניה שמגיל צעיר גדל באנגליה . בזמן מלחמת העולם השנייה נמנה עם הצוות הבריטי שפיצח את צופן אניגמה הגרמני . אף שהיה יליד גרמניה, בשל יהדותו נתנו בו הבריטים אמון . לימים סיפר איתן כי בתפקיד שמילא בצוות הבריטי נחשף לראשונה באחד המסמכים לביטוי "הפתרון הסופי" ביחס לעם היהודי . בתום המלחמה, אחרי שעלה לארץ, עבד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שעיצבה למעשה את מדיניות החוץ לפני קום המדינה והיא שהקימה את משרד החוץ . ב ‑ 1946 הופקדה בידיו מלאכת הקמת בית הספר לדיפלומטיה מטעם הסוכנות, שם הכשיר קאדר של 25 צעירים וצעירות, שיהיו הבסיס והתשתית למשרד החוץ . אדם רב ‑ פעלים אחר שזכיתי...
אל הספר