ומשעממת . למרבה השמחה, ליוותה אותה חֶברה נעימה . מצאתי שם חברות חדשות ועד מהרה בילינו יחד גם אחרי השעות בבסיס . עם אחת מהן, חנה רוט, התיידדתי במיוחד . שתינו ניגנו בגיטרה ‑ חנה ניגנה טוב יותר ממני . מדי פעם יצאנו לרחוב אלנבי, התמקמנו באחת מפינות הרחוב וניסינו את מזלנו בפריטה מול עוברי האורח . לימים עשתה חנה קריירה כשחקנית וזמרת . אשר לי ‑ כנראה לא הייתי מוזיקאית מוכשרת מספיק . יום אחד הגיע לענף הרכב קצין צעיר ויהיר, סגן טרבלוס . הוא הסתובב כטווס, חילק הוראות ופקודות והִרבה להתייחס אלינו בבוז . הסגן הנמרץ החליט לחזר דווקא אחרי . בתחילה עשה זאת במתינות . בהמשך הפעיל לחצים ואיומים . הוא הציע לי הצעות שונות ומשונות ולכולן סירבתי, אך הוא לא ויתר ואמר, "את עוד תישברי ותהיי שלי" . באחד הימים יצאו כל חיילי הענף לטיול של יום באילת . אבל סגן טרבלוס החליט שהבילוי הדרומי לא נועד לי והודיע לי שאני נשארת במחנה כתורנית . מיד הבהיר שגם הוא לא יצטרף לטיול . בלית ברירה קיבלתי את מרותו, ומשנסעו כולם פקד עלי מיד לשטוף את רצפת הצריף . זה היה יום קיץ חם במיוחד, ומאחר שלא היה ברז בצריף, מילוי הדלי במים לשטיפת...
אל הספר