באומרה כי הוא ״מראה מעבר לכל ספק כי למרות הביקורת הקשה שיש לציבור הערבי בישראל על היחס של המדינה כלפיו, במיוחד בעקבות חקיקת חוק הלאום, הרי הרצון להשתלבות בחברה ובמדינה הישראלית הוא חזק מאוד . רוב גדול מעוניין בכניסה לממשלה ובמינוי שר ערבי, ובמקביל ניכרת ירידה בשביעות הרצון של האזרחים הערבים מהנהגתם, ויש להניח שהחלטה של הנהגה זו להימנע מתמיכה בממשלה בהינתן הזמנה מכובדת וגמול הולם, תפגע עוד 6 יותר בקשר בין הציבור הערבי למנהיגיו" . ערביי ישראל מביעים את העמדות הללו באומץ ובפיכחון, אבל יותר מכול ‑ באחריות . הם משדרים להנהגה בישראל בכלל ולהנהגה שלהם בפרט מסרים ברורים ביותר . הם אינם שלמים עם המנהיגות הפוליטית הערבית, יש להם עליה ביקורת רבה, אבל הם עדיין מאמינים שיש בה פוטנציאל לשינוי, אם רק תהיה קשובה לצורכיהם ותגלה מתינות . במקביל, הם משדרים למפלגות היהודיות מסר ברור ובו אזהרה : אל תבואו אלינו בטענות, משום שאתם אלה שלא רוצים בנו . ניסינו אתכם עשרות שנים ‑ וכשלתם במבחן . לציבור היהודי הרחב, לעומת זאת, הם משדרים שהם מושיטים לו יד . הם אומרים למעשה, "בואו נהיה שותפים לבניית עתיד טוב לדורות הב...
אל הספר