תרבותיים וחברתיים עם שאר חלקי העם הפלסטיני ועם כל מרכיבי האומה הערבית והאסלאמית", דברים אלו נתפסים על ידי הציבור היהודי בישראל כמעין חבירה לאויבי המדינה . אפשר להבין את רצוננו ב"קשרים עם העם הפלסטיני" ; אבל למה הכוונה בביטוי "קשרים לאומיים . . . עם כל מרכיבי האומה הערבית והאסלאמית" ? ניסוחים כאלה מעוררים פחד גם אצל ערבים רבים בישראל ובשאר מדינות האזור, ואם כך הדבר ‑ מה יחשוב על כך יהודי ‑ ישראלי ? ! הרי גם ארגון אל ‑ קאעידה ודאעש נמנים עם "כל מרכיבי האומה הערבית והאסלאמית" ; האם הקשרים הלאומיים המדוברים כוללים גם אותם ? ! ומה עם גורמים גרועים אחרים ? נוסף לכל זה, המסמכים נפתחים באמירה שיהודים מבינים אותה כערעור על עצם הלגיטימיות של מדינת ישראל . נאמר שם שישראל "היא תולדה של פעולה, אותה יזמו האליטות היהודיות ‑ ציוניות באירופה ובמערב . . . [ המדינה ] המשיכה ליישם מדיניות קולוניאליסטית פנימית נגד אזרחיה הערבים הפלסטינים" . עם מסר כזה לא רק שנרחיק מאיתנו את הציבור היהודי, אלא אף ניפול לידיהם של הקיצונים היהודים, שמנסים מאז ומתמיד לשכנע את הרוב היהודי כי "ערביי ישראל יחברו לגרועים שבאויבי י...
אל הספר