לישראל . בהתחלה התקיימו הדיונים על טהרת הגזע היהודי . אבל בשלב מסוים הוחלט כי צריך לשתף גם מנהיגים של האזרחים הערבים . ביוזמה של ועדת המעקב של האוכלוסייה הערבית בישראל, הכוללת את כל הח"כים, את ראשי הרשויות המקומיות, את ראשי כל המפלגות הערביות ואת ראשי הוועדים הציבוריים הייעודיים ( ועדת המעקב לענייני החינוך, ועדת הבריאות, ועדת המאבק באלימות, התאחדות הסטודנטים ועוד ) , החלו דיונים רציניים . אבל התוצאה של הדיונים הללו היוותה מתנת ‑ חינם לקיצונים בצד היהודי של המפה הפוליטית . בראשית הדרך הפקנו מסמך חזון, שזכה לתואר "המסמך הרשמי", אלא שהתגובות אליו ברחוב היהודי היו קשות ועוינות . שלושת המסמכים שבאו אחריו ביקשו לתקן את הרושם הקשה שנוצר, אבל רק גרמו לכך שהפכנו להיות, כמו בהתנדבות, לשק החבטות המקומי . בארבעת המסמכים נעשה ניסיון לגבש תפיסה אסטרטגית בקשר לעתידנו בארץ הזו . למנהיגות של ערביי ישראל עומדת הזכות לחשוב על עתידה של האוכלוסייה הערבית במדינה, ולדרוש להשפיע על המדיניות הממשלתית בעניינה . שהרי מי יעשה זאת למעננו ? הממשלה ? הכנסת ? המועצה לביטחון לאומי ? או שמא ליברמנים למיניהם, שבונים את ...
אל הספר